סולי
האזור האישיליצור שיר

איך מחזקים ביטחון עצמי אצל ילדים קטנים

ביטחון עצמי אצל ילד קטן הוא בעיקר התחושה ש״אני יכול לנסות״, ושגם אם לא יצליח, האנשים שאוהבים אותו עדיין שם. הוא לא נבנה ממחמאות גדולות, אלא מהרבה רגעים קטנים שבהם הילד עשה משהו בעצמו, טעה, ניסה שוב, וראו אותו. הנה דרכים יומיומיות לחזק אותו, ומתי כדאי להתייעץ.

מאת צוות סוליפורסם ב־5 דקות קריאה

ילד עומד בראש מתקן טיפוס בגינה עם ידיים מורמות

מה זה ביטחון עצמי בגיל הרך

בגיל שנתיים עד שש, ביטחון עצמי לא נראה תמיד כמו ילד שמדבר מול כולם. הוא נראה כמו:

  • ילד שמנסה לטפס על מתקן חדש, גם אם לוקח לו זמן.
  • ילדה שאומרת ״אני רוצה לבד״ ומוכנה להתאמץ.
  • ילד שמבקש עזרה כשהוא צריך, בלי להתבייש.
  • ילדה שמתאכזבת מהפסד, ובכל זאת משחקת שוב.

ביטחון עצמי הוא לא אותו דבר כמו להיות מוחצן. ילד שקט ומתבונן יכול להיות בטוח מאוד בעצמו, וילד רועש יכול להיות דווקא חסר ביטחון.

והוא גם לא קבוע. אחרי מעבר דירה, לידה של אח או גן חדש, גם ילד בטוח בעצמו יכול להיות זהיר יותר לזמן מה. זה חלק מההסתגלות.

מחמאות שמחזקות, ואלה שפחות

מחמאות הן כלי חשוב, אבל לא כל מחמאה עושה את אותו הדבר:

  • לתאר במקום לשפוט. במקום ״איזה ציור מהמם״, אפשר לומר ״יש פה הרבה כחול ושמש גדולה בפינה״. הילד שומע שבאמת הסתכלו.
  • לשבח מאמץ. ״זה לקח שלושה ניסיונות, ובסוף זה עבד״ מלמד שהמאמץ הוא מה שחשוב. ״איזה ילד חכם״ מלמד שהיכולת נתונה מראש, ואז מה שלא בא בקלות מאיים.
  • לא להגזים. ילדים מזהים מחמאה ריקה. ״הכי טוב בעולם״ על כל דבר מאבד ערך מהר.
  • לא להשוות. השוואה לאחים או לחברים, גם כשהיא לטובת הילד, מלמדת שהערך שלו תלוי באחרים.
  • לשמוח איתו. לפעמים מספיקים חיוך ו״ראיתי״. לא כל הצלחה צריכה תגובה גדולה.

וכדאי לזכור את השם. מחמאה שמתחילה בשם של הילד נשמעת לו אחרת מזו שנזרקת לחלל החדר. כתבנו על זה במדריך למה ילדים אוהבים לשמוע את השם שלהם.

אחריות ובחירות קטנות

ילד שעושה דברים בעצמו מרגיש מסוגל. כמה דרכים פשוטות:

  • משימה קבועה. להאכיל את החתול, לשים מפית ליד כל צלחת, להשקות עציץ. משימה קטנה שהיא רק שלו.
  • בחירה בין שתיים. איזו חולצה, איזה ספר, תפוח או בננה. בחירה מוגבלת נותנת תחושת שליטה בלי להציף.
  • לתת זמן. לחכות שתי דקות עד שהנעל נכנסת, במקום לנעול אותה בשבילו. זה לוקח יותר זמן בבוקר, ושווה את זה.
  • לבקש ממנו עזרה. ילדים אוהבים להיות מי שעוזר, ולא רק מי שעוזרים לו. גם לסחוב שקית קטנה מהמכולת נחשב.
  • לתת לו לפתור. כשמשהו לא מסתדר, לשאול ״מה אפשר לעשות?״ לפני שמציעים פתרון.

האחריות צריכה להתאים לגיל. ילד בן שנתיים יכול להביא את הנעליים, ילד בן ארבע לסדר אותן בארון, וילד בן שש לבחור ולהכין את התיק לגן. כשהמשימה קצת מאתגרת אבל אפשרית, ההצלחה מרגישה אמיתית.

מותר לטעות

ילדים לומדים מההורים איך מתייחסים לטעויות. כמה דברים שעוזרים:

  • לא למהר לתקן. מגדל שנופל, ציור שיצא עקום. לפעמים הילד צריך רגע של תסכול לפני שהוא מנסה שוב.
  • לדבר על הטעויות שלכם. ״שרפתי את העוגה, אז ננסה שוב מחר״ מראה שגם מבוגרים טועים, ושזה בסדר.
  • להפריד בין מעשה לילד. ״אסור לזרוק כדור על אחרים״ עדיף על ״ילד רע״. המעשה לא היה בסדר, הילד בסדר.
  • לא להציל מכל קושי. ויכוח עם חבר בגן, משחק שלא הצליח. כשהקושי לא מסוכן, אפשר לעמוד בצד ולתמוך, בלי לפתור במקומו.

ילד שראה שאפשר לטעות ולנסות שוב יעז יותר בפעם הבאה. זה, יותר מכל מחמאה, מה שבונה ביטחון.

ילד ביישן בגן

ביישנות היא חלק מהמזג של חלק מהילדים, ולא בעיה שצריך לתקן. ילדים ביישנים צריכים בדרך כלל יותר זמן להתחמם, ופחות לחץ:

  • לא להדביק תווית. ״הוא ביישן״, כשהילד שומע את זה שוב ושוב, יכול להפוך לסיפור שהוא מספר על עצמו.
  • להגיע מוקדם. קל יותר להיכנס לחדר עם מעט ילדים מאשר להצטרף לקבוצה שכבר משחקת.
  • מפגש עם חבר אחד. משחק בבית עם ילד אחד מהגן עוזר לבנות קשר שממשיך גם בגן.
  • להתכונן מראש. לספר מה יקרה במסיבה או בחוג, מי יהיה שם ומה עושים.
  • לא לדחוף לבמה. ילד שלא רוצה לשיר מול כולם יכול לעמוד ליד הגננת, להחזיק משהו, או פשוט לצפות. גם זו השתתפות.
  • לתת מילים. ילד שלא יודע איך להצטרף למשחק יכול ללמוד בבית משפט אחד, כמו ״אפשר לשחק איתכם?״, ולהתאמן עליו.

כדאי להתייעץ עם הגננת, עם רופא הילדים או עם פסיכולוג כשהביישנות פוגעת בתפקוד: הילד לא מדבר בכלל בגן לאורך זמן, לא משחק עם אף ילד, או נמנע מדברים שהוא רוצה לעשות בגלל פחד. דרך הגן אפשר לפנות גם לשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ״ח).

הילד כגיבור: סיפור ושיר עם השם שלו

ילדים אוהבים לשמוע סיפורים שבהם הם הגיבורים, במיוחד סיפורים על דברים שבאמת עשו: היום הראשון בגן, הפעם שטיפסו לבד על הסולם, החתול שהם מאכילים כל בוקר. סיפור כזה אומר לילד שראו אותו, ושמה שעשה חשוב.

אפשר לעשות את זה בפשטות: לפני השינה, לספר סיפור קצר שהגיבור שלו הוא הילד, ולשלב בו משהו שקרה באותו יום. ״היה פעם ילד בשם נועם, שהיום טיפס לבד על הסולם הגבוה בגינה...״. ילדים מבקשים סיפורים כאלה שוב ושוב.

שיר עובד באותה דרך. שיר עם השם של הילד, שמזכיר דבר אמיתי שהוא עשה או למד השנה, הוא תזכורת שאפשר לשמוע שוב ושוב. וכשהשיר כבר מוכר, אפשר לשיר אותו יחד לפני משהו מאתגר, כמו היום הראשון בחוג. לילדים שמתמודדים עם פחד מסוים יש גם שיר לפחדים ולאומץ.

שאלות נפוצות

איך מחזקים ביטחון עצמי לילד בן 4?

נותנים לו לעשות דברים בעצמו, גם כשזה לוקח זמן, מציעים בחירות קטנות, מתארים את מה שעשה במקום לשפוט, ולא ממהרים לתקן טעויות.

ילד ביישן בגן, מה עושים?

מגיעים מוקדם, מזמינים חבר אחד הביתה, מכינים אותו מראש למה שיקרה, ולא מדביקים תווית. אם הוא לא מדבר בכלל בגן לאורך זמן, כדאי להתייעץ.

אילו מחמאות לתת לילדים?

מחמאות שמתארות מה הילד עשה ואת המאמץ שלו, כמו ״זה לקח שלושה ניסיונות, ובסוף זה עבד״. פחות מחמאות כלליות כמו ״מושלם״ או ״הכי חכם״.

מה זה העצמה לילדים בפועל?

לא משפטים כמו ״אתם הכי טובים״, אלא הזדמנויות קטנות לעשות לבד, לבחור, לטעות ולנסות שוב, עם מבוגר שרואה את המאמץ ומתאר אותו במילים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ?

כשקושי פוגע בתפקוד לאורך זמן: הילד נמנע מהגן, מחברים או מפעילויות שהוא רוצה בהן, או מדבר הרבה על עצמו במילים רעות. אפשר להתחיל מהגננת ומרופא הילדים, ולפנות לשפ״ח דרך הגן.