שירי ט״ו בשבט לילדים: הרשימה, מי כתב ומילים מנוקדות
השיר שכמעט כל ילד בישראל שר בט״ו בשבט הוא השקדייה פורחת. לצידו יש עוד כמה שירים ותיקים על עצים, על פריחה ועל נטיעה, שגננות מלמדות כבר דורות. ריכזנו כאן את המוכרים שבהם, מי כתב אותם, איפה אפשר לקרוא את המילים המלאות עם ניקוד, ואיך שרים אותם עם פעוטות.
מאת צוות סוליפורסם ב־5 דקות קריאה

השירים שכולם שרים בט״ו בשבט
ט״ו בשבט נופל באמצע החורף, בדיוק כשעצי השקד מתחילים לפרוח. לכן רוב השירים חוזרים לאותן תמונות: עץ לבן מפרחים, שמש אחרי גשם, ילדים שיוצאים לשתול. רבים מהם נכתבו בעשורים שלפני קום המדינה, כשנטיעת עצים עם ילדים הפכה למנהג המרכזי של החג.
השירים הוותיקים והמוכרים ביותר:
- [השקדייה פורחת](/milim/השקדייה-פורחת). מילים: ישראל דושמן, לחן: מנשה רבינא. השיר המזוהה ביותר עם החג, קצר וקל לשיר כבר מגיל שנתיים.
- [בחמישה עשר בשבט](/milim/בחמישה-עשר-בשבט). מילים: יחיאל היילפרין. שיר ותיק שפחות מוכר היום, ומתאים לגן ולסדר ט״ו בשבט.
- [שקדייה](/milim/שקדייה-שקדייה). שיר נוסף של יחיאל היילפרין על עץ השקד.
- [המנון לט״ו בשבט](/milim/המנון-לטו-בשבט). מילים: שמואל בס, שכתב גם את נחליאלי ואת שבת (עוד מעט ירד אלינו).
- כך הולכים השותלים. מילים: יצחק שנהר, לחן: ידידיה אדמון. שיר לכת של נוטעים, שגנים רבים שרים בדרך לשתילה. המילים שלו עדיין מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן לא תמצאו אותן אצלנו.
בגנים דתיים ובמשפחות שומרות מסורת לומדים לקראת החג גם את ברכות הפירות ואת שבעת המינים, ושרים גם את ארץ חיטה ושעורה, הפסוק מספר דברים שהפך לשיר.
בגנים מלמדים לצד הקלאסיקות גם שירים חדשים יותר על עצים, על גשם ועל פירות. אם הילד חוזר הביתה עם שיר שאתם לא מכירים, שאלו את הגננת מה שמו. כך תוכלו לשיר אותו יחד גם בבית.
השקדייה פורחת: מי כתב ומה הסיפור
את המילים כתב ישראל דושמן, שכתב שירים רבים לילדים, בהם גם שירים לחנוכה ולפורים. את הלחן המוכר הלחין מנשה רבינא, שהלחין גם את ילדים אפו מצות. מילים פשוטות ולחן שחוזר על עצמו הם כנראה הסיבה שזה השיר הראשון שילדים לומדים לחג.
השיר מתאר את עץ השקד הפורח, את השמש ואת הציפורים שמבשרות שהחג הגיע. השורה שחוזרת בו מכריזה שט״ו בשבט הגיע, ולכן יש שמחפשים אותו גם בשם ״ט״ו בשבט הגיע״.
שווה לספר לילדים למה דווקא שקד: הוא מהעצים הראשונים שפורחים בארץ, עוד לפני שהחורף נגמר. ילד שיוצא לראות עץ פורח אחרי שלמד את השיר מבין פתאום על מה הוא שר.
איך מלמדים אותו בבית: קודם שומעים אותו כמה פעמים בלי לבקש מהילד לשיר. אחר כך שרים רק את השורה שחוזרת, ונותנים לילד להצטרף אליה. את הבתים מוסיפים בהדרגה, בית אחד בכל יום. דף מודפס עם המילים המנוקדות וציור של עץ פורח, תלוי על המקרר, עוזר לילדים שכבר מזהים אותיות.
למה חלק מהמילים אצלנו וחלק לא
בישראל, זכויות היוצרים על מילים של שיר נמשכות 70 שנה אחרי מות הכותב. דושמן, היילפרין ובס נפטרו לפני יותר מ-70 שנה, ולכן המילים שלהם בנחלת הכלל. אנחנו מפרסמים אותן במלואן, עם ניקוד מלא ועם שם המשורר. הלחן הוא יצירה נפרדת, ועליו חלים כללים משלו.
שירים שנכתבו מאוחר יותר עדיין מוגנים, גם אם כולם שרים אותם בגן. אותם אנחנו מזכירים בשם ובקרדיט בלבד. וגם כשהמילים חופשיות, הקלטה של זמר או של להקה היא יצירה נפרדת, עם זכויות משלה.
למה ניקוד? בשירים ישנים יש מילים שילדים, ולפעמים גם הורים, לא בטוחים איך הוגים. ניקוד עוזר לשיר נכון, וילדים שמתחילים לקרוא יכולים לעקוב אחרי המילים בעצמם.
כדאי גם להסביר מילים ישנות לפני ששרים. אילנות הם עצים, פז הוא זהב, ולטעת פירושו לשתול. ילד שמבין מה הוא שר זוכר את השיר הרבה יותר מהר.
שירים לפעוטות עם תנועות
פעוטות לא צריכים לדעת את כל המילים כדי ליהנות. מספיק בית אחד שחוזר כמה פעמים בשבוע שלפני החג, עם תנועות שמספרות את הסיפור:
- פריחה: אגרופים סגורים שנפתחים לאט, כמו ניצנים.
- שמש: הידיים עושות עיגול גדול מעל הראש.
- ציפורים: הידיים מתנפנפות, או שכולם ״עפים״ בחדר.
- נטיעה: חופרים בידיים, מניחים שתיל דמיוני ומשקים ממזלף דמיוני.
- עץ שגדל: מתכופפים עד הרצפה וקמים לאט, עד שהידיים מגיעות הכי גבוה שאפשר.
שירו לאט, ועצרו לפני המילה האחרונה בשורה כדי שהילד ישלים אותה. ככה פעוטות מתחילים לשיר עוד לפני שהם יודעים את כל השיר.
גם תינוקות נהנים מהשירים האלה, רק בגרסה אחרת: שרים להם בשקט, מחזיקים להם את הידיים ועושים איתן את התנועות, או מנענעים אותם לקצב. הם לא יזכרו את המילים, אבל הם יכירו את המנגינה ואת הקול שלכם.
ואם יש בשכונה עץ שקד פורח, שירו את השיר לידו. לעוד רעיונות לחג, מנטיעה בעציץ ועד סדר ט״ו בשבט קצר, קראו את המדריך לט״ו בשבט עם ילדים.
שיר ט״ו בשבט אישי: העץ של הילד
הרבה משפחות נוטעות משהו בט״ו בשבט: שתיל במרפסת, עציץ נענע על אדן החלון או עץ בטיול עם הגן. זה רגע טוב לשיר שמספר דווקא את הסיפור הזה.
שיר לט״ו בשבט אישי יכול להזכיר את השם של הילד, את העץ שהוא שתל ואת המקום: הלימון של יעל במרפסת, או האלון ששתלו עם סבא. ילדים אוהבים לשמוע את עצמם בתוך שיר, וכשהעץ גדל, השיר נשאר מזכרת מהיום שבו הוא נשתל.
אפשר להשמיע אותו בכל פעם שמשקים את העציץ, ולשלוח אותו לסבא וסבתא יחד עם תמונה של השתיל.
גם גננות יכולות להשתמש ברעיון: שיר אחד לכל הגן, על העץ שנטעו יחד בחצר, עם השם של הגן. הילדים שרים אותו בכל פעם שהם עוברים ליד העץ, ורואים איך הוא גדל לאורך השנה.
שאלות נפוצות
מי כתב את השקדייה פורחת?
את המילים כתב ישראל דושמן, ואת הלחן המוכר הלחין מנשה רבינא. המילים כבר בנחלת הכלל, והלחן הוא יצירה נפרדת.
מה שירי טו בשבט הכי מוכרים?
השקדייה פורחת, כך הולכים השותלים, בחמישה עשר בשבט של יחיאל היילפרין והמנון לט״ו בשבט של שמואל בס. בגנים מוסיפים להם גם שירים חדשים יותר על עצים ועל פירות.
איזה שיר טו בשבט מתאים לגן?
לפעוטות מתאים השקדייה פורחת: הוא קצר, חוזר על עצמו וקל להוסיף לו תנועות. ילדי גן חובה נהנים גם משירים ארוכים יותר, ומשירי לכת ששרים בדרך לנטיעה.
מתי חל טו בשבט?
בחמישה עשר בחודש שבט, בדרך כלל בין אמצע ינואר לאמצע פברואר. ב-2027 הוא יחול בשבת, 23 בינואר, ולכן בגנים יחגגו בימים שלפני.
מותר להדפיס את המילים של השקדייה פורחת לגן?
כן. המילים של השקדייה פורחת ושל שאר השירים שהמשוררים שלהם נפטרו לפני יותר מ-70 שנה בנחלת הכלל, ואפשר להדפיס אותן ולחלק אותן בגן. כדאי לציין את שם המשורר. בשירים חדשים יותר המילים עדיין מוגנות.