שיר על הבית, לא על המילואים
ילדים קטנים לא צריכים לדעת מה ההורה עושה במילואים. מה שהם צריכים לדעת זה מה קורה איתם: מי לוקח אותם לגן, מתי מדברים עם אבא, ומה נשאר כמו שהיה.
לכן השיר של סולי לא מתאר צבא, נשק או חדשות. הוא מתאר את הבית: את ההורה שנשאר ומחזיק את השגרה, את הכלב שצריך להאכיל, את שיחת הווידאו בערב, ואת ההורה שרחוק וחושב על הילד. זו הבחירה הנכונה בכל גיל, ובמיוחד בגן.
על השאלות הקשות יותר, כמו מה להגיד, איך לענות על ״מתי אבא חוזר״ ואיך לשמור על שגרה, יש מדריך נפרד: אבא במילואים.
מה לספר לסולי
כמה דברים שעוזרים לשיר להרגיש של הילד:
- מה אבא או אמא עושים עם הילד בדרך כלל. קורא סיפור, מכין חביתה, לוקח לגן על הכתפיים.
- איך שומרים על קשר. שיחת וידאו בערב, הודעה קולית בבוקר, ציור ששולחים בתמונה.
- מי בבית עכשיו. ההורה השני, סבתא שבאה לעזור, האחים.
- מה הילד עושה כדי לעזור. מאכיל את החתול, מסדר את הנעליים, שומר ציור לאבא.
ומה לא להזכיר: אם הילד לא יודע איפה ההורה, או שיש מילים שמפחידות אותו, כתבו את זה בשדה ״משהו שלא כדאי להזכיר?״.
דוגמה מתוך שיר
שיר ללביא, בן ארבע, שאבא שלו במילואים. אמא כתבה שהם מדברים בווידאו כל ערב, שלביא עוזר לה להאכיל את הכלב, ושהוא מספר לאבא מה שר בגן.
אַבָּא בַּמִּילּוּאִים, וְאִמָּא פֹּה אִיתָּנוּ
לָבִיא עוֹזֵר לָהּ לְהַאֲכִיל אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ
בָּעֶרֶב אַבָּא בַּוִּידֵאוֹ, וְלָבִיא מְסַפֵּר
עַל הַמִּגְדָּל בַּגַּן וְעַל הַשִּׁיר שֶׁהוּא שָׁר
אַבָּא חוֹשֵׁב עַל לָבִיא כָּל יוֹם
וְלָבִיא חוֹשֵׁב עַל אַבָּא לִפְנֵי שֶׁהוּא נִרְדָּם
גַּם כְּשֶׁאַבָּא רָחוֹק מֵהַבַּיִת
אַבָּא אוֹהֵב אֶת לָבִיא, וְזֶה לֹא מִשְׁתַּנֶּה
לא להבטיח מה שאי אפשר
הורים רבים שואלים אם השיר יכול להגיד שאבא יחזור בעוד שבוע. אנחנו ממליצים לא לכתוב תאריך, כי מילואים משתנים, וילד שמחכה ליום מסוים מתאכזב כשהוא עובר.
במקום תאריך, השיר יכול לספר על משהו שיקרה כשההורה יחזור: ״כשאבא יחזור ניסע יחד לים״. ואפשר לכתוב שהגעגוע הוא בסדר, ושמותר להיות עצובים לפעמים.
ההורה שבבית יכול להוסיף לשיר גם את עצמו: ״אמא כאן, ואמא לא הולכת לשום מקום״ הוא משפט שילדים בתקופה כזאת צריכים לשמוע לא פחות מהגעגוע לאבא.
שיר לפני השינה
השעה הקשה ביותר היא בדרך כלל הערב. ההורה שבבית לבד עם ההשכבה, והילד שואל איפה אבא. שיר רגוע, עם השם שלו ועם המשפט ״אבא חושב עליו״, יכול להיות החלק האחרון בטקס השינה בתקופה הזאת.
בטופס כדאי לבחור אווירה ״רגוע ומחבק״ וסגנון שיר ערש או זמר עברי. ויש משפחות שמשמיעות את השיר בזמן שיחת הווידאו, כך שההורה הרחוק שומע אותו יחד עם הילד.
עוד על טקס שינה בתקופות של שינוי יש במדריך טקס שינה לילדים.
כשההורה במילואים מזמין בעצמו
לפעמים דווקא ההורה שבמילואים רוצה לשלוח שיר לילד. ההזמנה לוקחת כמה דקות מהטלפון, והשיר נשלח בקישור להורה שבבית, שמשמיע אותו בזמן שמתאים.
שיר כזה יכול להישמע כאילו ההורה שר אותו, ״אבא חושב על נועה כל ערב״, אם כותבים בתיאור שהשיר מאבא. ובקול, אפשר לבחור זמר, כדי שהשיר יישמע קרוב לקול של ההורה.
גם לאמא במילואים
אמהות רבות משרתות במילואים, והילדים שלהן מתגעגעים בדיוק כמו ילדים שאבא שלהם במילואים. השיר נכתב לפי מה שתכתבו בטופס, ולכן מתאים לכל הורה, ולשני ההורים כשהם משרתים בתורות.
ואם הילד מתקשה מאוד, לא ישן, מפחד או מתנהג אחרת לאורך זמן, כדאי להתייעץ עם הגננת, עם יועצת בית הספר או עם רופא הילדים. שיר הוא תמיכה קטנה, לא טיפול.
איך מכינים שיר לילד שההורה שלו במילואים
- 1בוחרים ״סתם כי אוהבים״, וכותבים בתיאור שאבא או אמא במילואים.
- 2מספרים איך שומרים על קשר, מה הילד עושה בבית ומי נמצא איתו.
- 3כותבים מה לא להזכיר, ובוחרים אווירה ״רגוע ומחבק״.
- 4משלמים 15 ₪, ומשמיעים בערב או בזמן שיחת הווידאו.
שאלות נפוצות
השיר מדבר על מלחמה או על הצבא?
לא. השיר עוסק בבית, בגעגוע ובשגרה. אין בו תיאורים של צבא, של נשק או של חדשות, ואין בו עמדות.
אפשר לכתוב בשיר מתי אבא חוזר?
אפשר, אבל אנחנו ממליצים שלא. מילואים משתנים, וילד שמחכה לתאריך מתאכזב כשהוא זז. עדיף לספר מה תעשו יחד כשההורה יחזור.
ההורה במילואים יכול להזמין מהטלפון?
כן. הטופס והתשלום עובדים בטלפון, והשיר מוכן תוך כמה דקות. את הקישור שולחים להורה שבבית.
השיר מתאים גם לפעוט בן שנתיים?
כן. לגיל הזה סולי כותבת משפטים קצרים שחוזרים, כמו ״אבא חושב על נועה״, והשם של הילד נשמע בכל שורה.
השיר יכול להחליף שיחה עם הילד על מה שקורה?
לא. הוא דרך נוספת להיות ליד הילד. אם הילד מתקשה לאורך זמן, כדאי להתייעץ עם הצוות החינוכי או עם רופא הילדים.
מי יכול לשמוע את השיר?
רק מי שמקבל מכם את הקישור. פרטים כמו מקום השירות לא נדרשים בכלל, ואין צורך לכתוב אותם בטופס.
כמה פעמים כדאי להשמיע את השיר?
כמה שהילד מבקש. יש ילדים שרוצים אותו כל ערב לאורך כל התקופה, ויש כאלה שמבקשים אותו רק ביום שבו קשה. אין צורך לכפות, וגם לא להסתיר.
