סולי
האזור האישיליצור שיר

פה בארץ חמדת אבות – מילים מנוקדות

מילים: ישראל דושמן (1884–1947) · לחן: צבי הרמן ארליך

  • התקווה ושירי מולדת
  • יום העצמאות
  • ט״ו בשבט

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת

מילים: ישראל דושמן (1884–1947) · לחן: צבי הרמן ארליך

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת

תִּתְאַמֵּתְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,

פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,

חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,

פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,

פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,

שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,

גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,

כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,

שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,

גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,

עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.

הטקסט בנחלת הכלל: ישראל דושמן נפטר בשנת 1947.

מקור הנוסח: זמרשת · solisongs.com/milim/פה-בארץ-חמדת-אבות

איך שרים את זה עם ילדים

  • הפזמון בתנועה. ״נירו ניר״ עם תנועת חפירה, ״שירו שיר״ עם ידיים פתוחות, ״גילו גיל״ עם קפיצה.
  • שיר לכת. השיר נכתב לטיול. שרים אותו בצעידה בחצר או בדרך לגינה.
  • ליום העצמאות ולט״ו בשבט. הבית מתאים ליום העצמאות, והפזמון השני, ״עוד יבואו זרעונים״, לנטיעות.

שאלות נפוצות

מי כתב את ״פה בארץ חמדת אבות״?

את המילים כתב ישראל דושמן ב־1912. המנגינה לקוחה משיר יידי, ״מארש הגלות״ של מוריס רוזנפלד, ומלחינה זוהה כצבי הרמן ארליך. את המנגינה התאים לשיר העברי המורה למוזיקה חנינא קרצ׳בסקי.

מותר להדפיס את המילים של ״פה בארץ חמדת אבות״?

כן. ישראל דושמן נפטר בשנת 1947. בישראל זכות היוצרים בטקסט נמשכת 70 שנה מסוף שנת מותו של היוצר, ולכן המילים בנחלת הכלל, ומותר להדפיס אותן ולחלק אותן בגן. הלחן הוא יצירה נפרדת, ולכן כאן מופיעות רק המילים, בלי הקלטה ובלי תווים.

״תתגשמנה״ או ״תתאמתנה״?

בנוסח שכתב דושמן: ״תתאמתנה כל התקוות״. בפי העם ובשירונים רבים השורה היא ״תתגשמנה כל התקוות״. כאן מופיע הנוסח של המחבר, ואפשר לשיר כל אחד מהם.